לא תמיד היה לי בית.
בגיל 14 יצאתי לרחוב.
כשזכיתי, ובחרתי להקים בית עם ינאי יעקב אהובי, ממש לא ידעתי איך.
פעמים רבות שרפנו בלהבות את כל הקירות המגנים,
מצאנו עצמנו שוב חשופים, ללא חציצה בינינו לבין איתני הטבע.
ישבתי לכתוב משהו קצר על חנוכה, ובמקום זאת יצא דיבור על בית.
זו תורת חיים -למדתיה על בשרי,
והלוואי הלוואי והוא ייטיב לאחרות גם כן.
בושם נמצא בשימוש האנושות מאז ומעולם.
לאורך השנים, תורת הבושמאות נשמרה בתוך משפחות ממתיקי סוד,
והועברה מדור לדור.
מתוך אינטרס כלכלי, משפחות שמרו את חכמתם כסוד, ואסרו על הפצתו החוצה,
ובכך דאגו להבטחת הכנסה לדורות הבאים
ושמרו על מינימום תחרות בשוק הרוקחות.
כיום יש רצון הולך וגדל 'לגעת בחומר'
רצון לפגוש בעצמנו במהות הזכה, העוצמתית, אשר מפיחה בכל בושם את יכולת השפעתו על האדם.
על נפש האדם לומדים בשתיקות שבין מילה למילה.
תוך כדי מפגש אנושי,
קורה לימוד שביכולתו לגדל שורשים חזקים עמוק אל תוך תודעתי.
לימוד שאותו אני אקח הביתה ואיישם -לא רק ליצירת דברי אומנות נאים,
אלא לרומם בו את נפשי.
ביום חמישי נסעתי לפגוש מגדל של צמח ההליקריסום בקרואטיה.
הליקריסום, מכונה צמח imortelle -'אל-מוות'.
שוב ושוב שאלתי את בעל החווה למה הוא בחר לעסוק בזה?
סיקרן אותי הבחירה שלו לעבוד בעבודה לא פשוטה ולא קונבנציונלית
לאורך השנים, נראה לי שזו השאלה האחת, שינאי שאל אותי הכי הרבה פעמים
ואני, עומדת מול התהייה העקבית שלו על הדמעות הזולגות מעיני,
נופלות על רצפת ביתנו המשותף.
מעולם לא היתה לי כל כוונה לשלב בשמים בלבושיי!
החידוש הגיע בשנים האחרונות,
בימים פנויים מיצירה בפועל
אני לוקחת איתי ב Take Away מנת חיוך קטן,
אשר במהלך השעות הקרובות,
בכל פעם שאזכר בבושם,
אקרב את זרועי אל אפי,
אנשום.
אני זוכרת את עצמי אומרת לבן זוגי היקר שאני הולכת להתמקצע בבשמים.
אני לא זוכרת בדיוק מה הוא אמר לי
אבל בגדול, הוא לא תמך.
השיחה הסתיימה במריבה ודמעות.
כעבור שבועיים מצאתי מורה, ויצאתי למסע לימודי בשמנות לעומקה.
בלילות, אחרי שהילדים נרדמו, בשקט בשקט הייתי מתיישבת לטפטף לי עולמות רחוקים מטיפות צבעוניות,
2019 All rights reserved © Hemla.Perfume
