סיפור השראה לתקופות של ספק

תקופה מוזרה עוברת עליי.
בשבועות האחרונים, מצאתי את עצמי שואלת שאלות לגבי המשמעות של מה שאני עושה.
הטריד אותי התחושה שאני בעצם לא מועילה לאיש.

מעולם לא בחרתי במודע לעסוק בבושמאות,
הבושמאות סחפה אותי
והתאהבתי

בדיעבד, שוב ושוב ראיתי שאני עושה את הדבר הנכון,
התשוקה שמובילה אותנו מבוססת על שורשים עמוקים ומסועפים יותר משנוכל להבין בשכל.

בנוסף, למדתי שזה פחות משנה *מה* מישהו עושה,
אלא *איך* הוא עושה את מה שהוא עושה
כי בכל אחד מאיתנו יש תורה שלימה
ותחומי העניין שלנו הם המצע להוציא את התורה הזו החוצה,
להפגיש בינינו, ולהפרות אחד את השני בטוב התמון בתוכנו.

אז אני יודעת את כל זה, ולפעמים לא עוזר לדעת,
לפעמים יש ספקות

אתמול, כששכבתי במיטה בדרך לישון, פתאום נזכרתי בסיפור הזה (הסיפור שאני מספרת בוידאו)
זה נתן לי חיזוק והזכיר לי לאן להפנות מבט -במיוחד בתקופות מאתגרות
כשנזכרתי, התמלאתי הודיה והיה לי ברור שאני רוצה לחלוק את הסיפור הזה
כי אין לי ספק שאני לא לבד בתקופה ההזויה שאני חווה
אז הא לכם, מעט השראה לתקופות של ספק 🙂
באהבה
חמלה