אני זוכרת את עצמי אומרת לבן זוגי היקר שאני הולכת להתמקצע בבשמים.
לא זוכרת בדיוק מה הוא אמר לי
אבל בגדול, הוא לא תמך.
השיחה הסתיימה במריבה ודמעות.
כעבור שבועיים מצאתי מורה, ויצאתי למסע לימודי בשמנות לעומקה.
11 שנים שאני מבשמת,
בדרך נתקלתי במחסומים רבים,
הרבה פעמים הנחתי את אומנותי בצד
הרגשתי שזה לוקח יותר מדי מהבית,
לוקח אותי מבני ביתי.
אך לאורך כל הדרך, תמיד חזרתי לסטודיו:
בלילות, אחרי שהילדים נרדמו, בשקט בשקט הייתי מתיישבת לטפטף לי עולמות רחוקים מטיפות צבעוניות,
בטיולים תמיד אספתי צמחים ניחוחיים, בדקתי מה ניתן למצות, ואיך,
כל שעה פנויה, רגלי היו לוקחות אותי חזרה לשלחן היצירה.
ליצור בעולמות הריח זו מתנה עצומה.
העיסוק במיצויי הצמחים מביאה רפואה, עונג, התעלות הנפש, שמחה ובריאות גופנית ונפשית.
זו תרופה שאני בוחרת 'ללגום' ממנה שוב ושוב
בימים הטובים
ובלילות הקשים.
מפליא אותי לגלות כל פעם מחדש את עומק רב המימדים של ריח.
חז"ל מדברים על ריח המון:
"מנין שמברכין על הריח – שנאמר: (בתהלים קנ) "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָהּ". איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו – הוי אומר זה הריח" (בבלי ברכות מ"ג, ע"ב)
"הנשמה נהנית ממנו".
לא יכולתי לנסח זאת טוב יותר בעצמי.
זה ממש כך -העונג הוא לא גופני -באופן שאת יכולה גם להפריז בו
(כמו עם אוכל למשל) ולאחר מכן להשאר עם ההשלכות הלא נעימות, הכבדות שזה משאיר בגוף.
העונג הוא זך-גבוהה.
מהסוג שגורם לך לנשום לעומק
מהסוג שגורם לך לחוש שנגעת בבריאה עצמה -בגילוי הכי זך שלה,
הכי נכון.
בשקט בשקט, לבדך מול הניחוחות, את חשה וודאות
שפגשת הרמוניה בעולם של כליון, של עונג חולף.
מצאת את סוד הנצח הנצור בצמחים
ויצרת עם הכלים שניתנו לך, יצירה שמספרת זכות, טוב, נועם ואהבה.
'אמנות', שורשה 'אמונה'.
בלי אמונה, האדם לא ייצלח את תקופת החושך הממושכת,
כשהפרפר עדיין גולם: האמן עוד לא מייצר פירות ברמה מספקת,
אך הלמידה האינטנסיבית ביותר בעיצומה של התהוות.
ובקרוב, תישפך החוצה, כיצירות אשר מדברות בעד עצמן.
לאורך השנים, הבנתי שבשמנות זו היצירה שתלווה את חיי, והסכמתי לתת לו את המקום הראוי.
דווקא משום שאין מענה לכל הנשים כמוני בארץ המבקשות רק טבעי,
המקפידות על אורך חיים אשר משמר ומעודד בריאות, נוכחות, קירבה.
כל הנשים שהתחייבו למסע של הבראה-החלמה,
אני רוצה שגם הן יוכלו לזכות לרוממות הנפש שאפשר למצוא בהרחה;
בחיות הפיזית שהוא מעורר,
ובכך מעניק את הדלק לו היינו זקוקות בשביל להמשיך להיות לוחמות אור אמיתיות.
"שלשה משיבין דעתו של אדם אלו הן קול ומראה וריח" (ירושלמי ברכות נ"ז ב),
"רֵיחַ נִיחוֹחַ" (שמות כ"ט, י"ח) פירושו ריח המשיב לנפש את מנוחתה
אני נרגשת להציע את היצירות הניחוחיות האלה כאן,
לחלוק מן הטוב, לאפשר לנשים נוספות לזכות מהעונג הנגיש לנו דרך חוש הריח.
-מי שחפצה להרים בקבוק, להתבשם, להריח ולעוף על כנפי הנשימה למסע של דימויים וחוויות נסתרות מן העין, יכולה.
אני מזמינה אותך לבקר בחנות
לקרוא את תיאורי הניחוחות,
ולבחור לך בושם לעטר בו את עצמך היקרה,
להעשיר בו את יומייך ולילותייך.
